הרקע - למה זה היה חסום עד 2024? עד תחילת 2024 היה כמעט בלתי-אפשרי להקים מתקן סולארי קרקעי על חלקה א' של נחלה חקלאית. השטח של חלקה א' (עד 2.5 דונם הצמודים לבית המגורים בנחלה) מוגדר רגולטורית כשטח לשימושים נלווים לחקלאות, וכל שימוש "לא חקלאי" - כולל אנרגיה - נחשב חורג. כדי להקים מתקן קרקעי על חלקה א' היה צריך לשלם דמי היוון לרמ"י, להעביר שינוי ייעוד תכנוני, ולעמוד במגבלת השימוש הלא-חקלאי. כל זה הפך את הפרויקט ללא-כלכלי עבור רוב בעלי הנחלות.
ההחלטה הראשונה - רמ"י, מרץ 2024: מועצת מקרקעי ישראל אישרה תיקון מדיניות שהוסיף את ההקמה של מתקן סולארי קרקעי עד דונם (1,000 מ"ר) כשימוש מותר בחלקה א', בלי שהשטח ייספר כשימוש לא-חקלאי ובלי דרישה לדמי היוון נפרדים. ההחלטה התבססה על תיקון להוראות אגף החקלאות של רמ"י ושולבה עם תיקון תכנוני (תמ"א 10/ד/10, סעיף 9.8) שמאפשר להוציא היתר בנייה מקוצר לפי תוואי תמ"א, בלי צורך בתב"ע חדשה.
ההחלטה השנייה - רשות החשמל, החלטה 68103 (2024): במקביל לפתיחה התכנונית, רשות החשמל קבעה אסדרה תעריפית ייעודית למתקני חלקה א'. הנקודה המהותית: התעריף נקבע ברמה של תעריפי גגות, ולא ברמת התעריפים הנמוכים יותר של מתקנים קרקעיים גדולים. זהו שינוי תקדימי - מתקן קרקעי שמקבל מחיר של מתקן גג. בפועל, על מערכת בגודל של 150-220 קוו"ט (טווח אופייני לדונם), זה אומר תעריף סדר גודל של 34-41 אגורות לקוט"ש, צמוד למדד, ל-25 שנים, עם חוזה ישיר מול חברת החשמל.
למה זה משנה - מתקן בנוסף לגגות, לא במקומם: השטח של עד דונם בחלקה א' מהווה מסגרת נפרדת מהותקנה על גג בית או על גג מבנה חקלאי. בעל נחלה שכבר התקין מערכת על הגג של הבית או של הלול לא מנוע מלהוסיף מתקן קרקעי - גם הוא ייהנה מתעריף ל-25 שנים, באותו חיבור או בחיבור חדש לפי גודל המערכת. זאת בעצם פעמיים תעריף על אותה כתובת.
אגירה בחלקה א' - למה זה כמעט תמיד משתלם: הטיפ הרגולטורי החשוב ביותר: מתקן קרקעי בקנה מידה של דונם, שמייצר 250-320 אלף קוט"ש בשנה, מגיע לרוב לתעריף משלים גבוה משמעותית בשעות הערב כאשר הוא משולב עם סוללת אגירה ופורק לרשת ב-17:00-22:00 (אסדרת ייצור עם אגירה). במונחים פשוטים: אותו קילו-וואט-שעה שנמכר ביום בתעריף של ~34 אגורות יכול להימכר בערב בתעריף משלים של פי 3-4. במערכת בקנה מידה של דונם, הפריקה הערבית תורמת בדרך כלל 30%-50% מההכנסה השנתית. למידע מלא על איך עובדת מערכת אגירה, התעריפים והרגולציה - ראו את [המדריך המלא לאגירת אנרגיה](/guides/storage-systems).
מי זכאי - הקריטריונים הבסיסיים: בעלי נחלות במושבים, חוכרי קרקע חקלאית של רמ"י, וחקלאים עם חלקת מגורים (חלקה א') רשומה. שטח החלקה צריך להיות פנוי משימושים סותרים (מבני חקלאות, בריכות, מצללות). הקרקע אינה צריכה להיות בייעוד "ערוץ נחל" או באזור שמור תכנונית.
מה עוד דורש זהירות? ראשית, חלון הזמנים של המכסה הארצית - רשות החשמל ניהלה את האסדרה כמכסה מתפתחת ("ראשון בא, ראשון מקבל"), ולכן בקשות מאוחרות עלולות להידחות גם אם החלקה עומדת בכל הקריטריונים. שנית, פרויקטים שבהם נדרש שדרוג חיבור או הזזת עמוד מתח גבוה יקרים משמעותית - הם עדיין כדאיים אבל חייבים להיות מתומחרים מראש. שלישית, היתר הבנייה המקוצר תלוי בהוצאת הצהרת קונסטרוקציה וצירוף נתונים תכנוניים מלאים מהיום הראשון.
ההקשר הרחב: השינוי הזה הוא חלק ממאמץ של ממשלת ישראל להגיע ליעד של 30% אנרגיה מתחדשת עד 2030, באמצעות פתיחת קרקעות לא מנוצלות שכבר מחוברות לרשת. הוא משלים את חוק חובת ההקמה בבנייה חדשה (דצמבר 2025) ואת תוספת הפרמיה האורבנית (החלטה 66406), כשלושה כלים מרכזיים שמרחיבים את ההיקף של PV מבוזר בישראל. במניב אנרגיה אנחנו מלווים בעלי נחלות וחקלאים מבדיקת ההיתכנות בחלקה ועד החיבור המסחרי, כולל ניהול מלא של הבירוקרטיה מול רמ"י, ועדה מקומית, רשות החשמל וחברת החשמל.
