מכרז האגירה הגדול: כ-1.5 GW. המהלך הבולט של 2025 היה מכרז אגירה עצמאית במתח עליון שניהלה רשות החשמל באמצעות נגה. המכרז משך 11 מציעים עם כ-29 פרויקטים בהיקף של כ-4 GW, ובפברואר 2025 נבחרו כ-11 פרויקטים בהיקף כולל של כ-1.5 GW - מחולקים בין הנגב המערבי, הצפון והערבה, בהשקעה כוללת של כ-3 מיליארד שקל ויעד הפעלה עד 2027. בין הזוכות נמנו נוי, אנלייט, EDF ואורמת.
אסדרת ייצור עם אגירה (שעות ביקוש). במקביל למכרזים הגדולים, רשות החשמל מתמרצת שילוב סוללות במתקנים סולאריים: מי שמאחסן חשמל ביום ומזרים אותו לרשת בשעות הערב - שעות הביקוש - זוכה לתעריף משלים גבוה משמעותית. המודל הזה הוא שמייצר את הכדאיות הגבוהה של אגירה במתקנים מסחריים וחקלאיים, ומאז 2025 מתקני אגירה קטנים (עד 600 קוט"ש) אף פטורים מרישיון.
מהזנה לרשת ועד פרמיה אורבנית. הסדר "מונה נטו" הוותיק נסגר למצטרפים חדשים, ובמקומו פועלת "הסדרה תעריפית": צריכה עצמית של מרב החשמל, ומכירת העודפים לרשת בתעריף הזנה קבוע (סדר גודל של כ-48 אגורות לקוט"ש למערכות קטנות). בכ-70 ערים מתווספת "פרמיה אורבנית" של 6 אגורות לקוט"ש לעידוד התקנות על גגות עירוניים. התעריפים מתעדכנים מעת לעת, ולכן חשוב לבדוק את הנתון העדכני באתר רשות החשמל.
שימוש כפול בקרקע: מתקנים צפים ואגרי-וולטאיקה. כדי לא להתחרות על קרקע חקלאית פתוחה, ישראל מעודדת "שימוש כפול": כיום מעל 60% מההספק הסולארי המותקן הוא דו-שימושי. בין היוזמות - כ-250 מגה-וואט של מתקנים צפים ואגרי-וולטאיקה באזור הערבה והנגב, כולל פאנלים צפים על מאגרי מים מטופלים, ומכרזים של חברת מקורות להתקנת מערכות על מאגרים ומבנים.
התשתית שמאחורי הכל: רשת ומונים חכמים. כל המתקנים האלה תלויים ברשת שתוכל לקלוט אותם. משרד האנרגיה מקדם תוכנית הולכה בהיקף של כ-17 מיליארד שקל לשנים 2023-2030 - הכפלת קווי ה-400 קילו-וולט והרחבת התחנות - בניהול נגה. במקביל מואץ פרויקט המונים החכמים ליעד של 100% עד 2028. בשנת 2024 לבדה חוברו כ-900 מגה-וואט של מתקנים סולאריים חדשים. במניב אנרגיה אנחנו עוקבים אחר המכרזים והאסדרות העדכניים כדי לתזמן כל פרויקט לחלון הרגולטורי המשתלם ביותר.
