"דו-שימוש" (אגרו-וולטאי) הוא שילוב של מתקן לייצור חשמל סולארי מעל קרקע חקלאית מעובדת, כך שהקרקע ממשיכה לשמש לחקלאות מניבה במקביל לייצור החשמל. הרעיון המרכזי: אין צורך לבחור בין גידול לבין אנרגיה – אותו דונם מייצר את שניהם. הפאנלים מותקנים בגובה ובמרווח המאפשרים מעבר של כלים חקלאיים ועיבוד מתחתם, ומספקים צל חלקי שעשוי להפחית אידוי מים ולמתן עומסי חום על חלק מהגידולים.
נקודת המפנה הרגולטורית הגיעה בפברואר 2026, עם אישור הממשלה לתמ"א 1/24 – תכנית מתאר ארצית למתקנים אגרו-וולטאיים. התכנית יוצרת לראשונה מסלול תכנוני אחיד ומוגדר לייצור חשמל סולארי המשולב בחקלאות פעילה, נפרד ממסלול מתקני הקרקע "הרגילים". עיקרון הליבה: ההיתר מותנה בקיום חקלאות. התכנית כוללת מנגנוני אכיפה, ובמקרה שבו החקלאות אינה נשמרת כראוי – ניתן להגיע עד להפסקת ייצור החשמל מהמתקן.
לצד התכנון הארצי, רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) קבעה את הכללים להחכרת הקרקע. כבר ביוני 2022 אישרה הנהלת רמ"י עקרונות לקידום מיזם אגרו-וולטאי בקרקע חקלאית, שנועדו לאפשר לחקלאים ולמשבצות יישוביות להפיק הכנסה נוספת בלי לפגוע בעיבוד, עם תנאים כמו גובה מינימלי למתקן וחיוב בעיבוד אמיתי ורב-עונתי. חשוב לדעת שהמסלול אינו פתוח בכל מקום – אזורים במרכז הארץ ושטחים המיועדים לפיתוח עתידי לרוב מוחרגים – ולכן יש לבדוק התאמה מול רמ"י לכל חלקה.
התשתית להסדרה נבנתה על פיילוט ממשלתי משותף למשרד האנרגיה ולמשרד החקלאות, שיצא לדרך בתחילת 2022 ובו נבחרו עשרות חברות להקמת מתקני חלוץ ברחבי הארץ – מהגולן ועמק המעיינות ועד הנגב וחבל אילות. במסגרת הפיילוט נדרש היזם להיעזר בלשכות המדען הראשי במשרדי האנרגיה והחקלאות ולהעסיק אגרונום מלווה, כדי לוודא שהחקלאות נמשכת באופן מיטבי תחת הפאנלים – על גידולים מגוונים מירקות ותבלינים ועד מטעים וכרמים.
מבחינת חקלאי המושב והקיבוץ, המשמעות המעשית היא ערוץ הכנסה נוסף ויציב מהקרקע, לצד התוצרת החקלאית עצמה. עם זאת מדובר במהלך מורכב הדורש התאמת סוג הגידול למבנה המתקן, עמידה בתנאי רמ"י ובתמ"א 1/24, חיבור לרשת בהתאם להסדרות רשות החשמל, וליווי אגרונומי. במניב אנרגיה אנו מלווים בעלי קרקע חקלאית לאורך כל התהליך – בחינת ההתאמה של החלקה והגידול, בירור מול הגורמים הרגולטוריים, ותכנון המתקן והקמתו – כך שהמעבר לדו-שימוש ייעשה נכון, חוקי, ובלי לפגוע בעיקר: החקלאות.
