חזרה למרכז הרגולציה
    מתח נמוךפורסם: 10 במרץ 2025עודכן: 03 ביוני 2026

    אנרגיה קהילתית ושיתוף ייצור סולארי בישראל – מה באמת מותר היום?

    בניגוד למיתוס הרווח, בישראל עדיין אין הסדרה ייעודית של "קהילות אנרגיה" או קיזוז וירטואלי בין צרכנים. הנה התמונה האמיתית – ומה כן אפשרי כבר עכשיו בבית משותף ובקיבוץ.

    שיתוף
    אנרגיה קהילתית ושיתוף ייצור סולארי בישראל – מה באמת מותר היום?

    אין בישראל הסדרה ייעודית ל"קהילות אנרגיה". בשונה מהאיחוד האירופי, שבו רוב המדינות חוקקו מסגרת המאפשרת לדיירים ולקהילות להתאגד ולחלק ביניהם חשמל סולארי, בישראל טרם קיימת רגולציה כזו. סקירות משפטיות עדכניות של ענף האנרגיה המתחדשת מציינות במפורש שאין בישראל מסגרת מוגדרת ל"צריכה עצמית קולקטיבית" או לשיתוף ייצור בין מספר צרכנים נפרדים, ושגם תחום ה"מיקרו-רשתות" עדיין אינו מוסדר במלואו.

    הסדר "מונה נטו" הוא פר-צרכן, לא קהילתי. המנגנון המרכזי לצריכה עצמית סולארית בישראל הוא "מונה נטו": מערכת המותקנת על נקודת צריכה אחת מקזזת את הייצור מול הצריכה של אותו צרכן בלבד, באמצעות מונה דו-כיווני. אין כיום מנגנון רשמי המעביר זיכוי ייצור מצרכן אחד לחשבון של שכן או דייר אחר. כל הניסיון "לחלק" ייצור בין כמה דירות עם מוני חשמל נפרדים נתקל בכך שכל דירה מחוברת לרשת בנפרד – וזה מסבך ומייקר את ההתקנה.

    בבית משותף – המודל הריאלי הוא השכרת גג ומכירה לרשת, לא חלוקה בין הדיירים. הבסיס המשפטי קיים: תיקון לחוק המקרקעין מאפשר לרוב של שני שלישים מבעלי הדירות להחליט על הקמת מערכת על שטח הגג המשותף. בפועל, החלופה הנפוצה היא שהבניין משכיר את הגג ליזם סולארי ומקבל דמי שכירות, או שמוקמת מערכת משותפת שמוכרת את עודפי החשמל לחברת החשמל – ולא חלוקת קילו-וואט-שעה ישירה בין הדירות. רשות החשמל עצמה מציינת שחלוקת ייצור מגג משותף בין עשרות צרכנים נפרדים היא הליך מורכב ויקר.

    זה עדיין שלב מאוד מוקדם. עד לאחרונה כמעט ולא היו בישראל בנייני מגורים משותפים עם מערכת סולארית על הגג; דיווחים בעיתונות הכלכלית תיארו מצב שבו רק כחמישה בתים משותפים בכל הארץ הגיעו לכך. פיילוט שעליו הודיע משרד האנרגיה והתשתיות – חמישה בניינים משותפים בכרכור שחתמו יחד על הקמת מערכות במסגרת מיזם "שמש לכולם" (הפורום הישראלי לאנרגיה, קק"ל ומשרד האנרגיה) – הוצג כ"פריצת דרך" דווקא משום שעד אז כמעט ולא קרה. כלומר, אנחנו בתחילתו של תהליך, לא בסופו.

    מה כן אפשרי עכשיו – ומה צופן העתיד. היום ניתן בהחלט להקים מערכת סולארית בבית משותף או במשק חקלאי וליהנות מהכנסה (שכירות גג / מכירה לרשת) או מחיסכון בצריכה העצמית של הרכוש המשותף. הקרוב ביותר ל"שיתוף" שכבר פועל הוא דווקא במחלקים היסטוריים – קיבוצים ומושבים שמחזיקים רשת חשמל פנימית משלהם – שם ייצור פרטי מזין את צרכני הישוב, ורשות החשמל אף הסדירה את התמורה למחלק על אחזקת הרשת (יישום שהחל בנובמבר 2020). מסגרת רחבה ל"קהילות אנרגיה" וקיזוז וירטואלי עדיין נמצאת בשלב של דיונים ומחקר מדיניות, ולא בתוקף. מניב אנרגיה מלווה לקוחות במה שמותר וכלכלי כבר היום, בלי הבטחות שווא.

    כתבות נוספות

    האם מערכת סולארית על הגג מסוכנת? מה אומרים המחקרים על קרינה
    09 ביוני 2026

    האם מערכת סולארית על הגג מסוכנת? מה אומרים המחקרים על קרינה

    אחת השאלות הנפוצות ביותר של בעלי בתים: האם מערכת פוטו-וולטאית על הגג פולטת קרינה מסוכנת? התשובה הקצרה - לא. ריכזנו את עמדת המשרד להגנת הסביבה, ארגון הבריאות העולמי (WHO), הנחיות ICNIRP ומדידות שדה - וכולן מצביעות על אותו דבר: מערכת סולארית מתוכננת כהלכה אינה מסכנת את הבריאות.

    לקריאה
    חובת מערכת סולארית בבנייה חדשה - טופס 4 ותקנות 2025
    01 בדצמבר 2025

    חובת מערכת סולארית בבנייה חדשה - טופס 4 ותקנות 2025

    חובת התקנת מערכת סולארית בבית חדש: מה-1 בדצמבר 2025 כל בית חדש בישראל עם גג של 100 מ"ר ומעלה חייב להתקין מערכת סולארית של 5 קוט"ש לפחות כתנאי לקבלת טופס 4. הסבר מלא: מה החוק דורש, איך זה משפיע על יזמים ובוני בתים, ומה התקנות הספציפיות לפי סוג הנכס.

    לקריאה
    מונה נטו במתח נמוך – מה השתנה ואיך מוכרים היום חשמל לרשת
    03 במרץ 2025

    מונה נטו במתח נמוך – מה השתנה ואיך מוכרים היום חשמל לרשת

    הסדר "מונה נטו" נסגר למצטרפים חדשים. כך עובדת ההסדרה התעריפית שמחליפה אותו: צריכה עצמית בתוספת מכירת עודפים לרשת בתעריף הזנה קבוע, וכמה באמת משלמים לכם היום.

    לקריאה

    רוצים יישום מעשי לפרויקט שלכם?

    נמפה יחד את ההשפעה הרגולטורית על לוחות זמנים, חיבור, ומודל כלכלי.