מרכז הכתבות
כתבות ותובנות על עולם האנרגיה המתחדשת והרגולציה בישראל: מה השתנה, איך זה משפיע על יזמים ובעלי מתקנים, ומה כדאי לבדוק כבר עכשיו.
כתבות חדשות מתפרסמות באופן שוטף - חפשו נושא או דפדפו בכל הכתבות למטה.
חובת מערכת סולארית בבנייה חדשה - טופס 4 ותקנות 2025
חובת התקנת מערכת סולארית בבית חדש: מה-1 בדצמבר 2025 כל בית חדש בישראל עם גג של 100 מ"ר ומעלה חייב להתקין מערכת סולארית של 5 קוט"ש לפחות כתנאי לקבלת טופס 4. הסבר מלא: מה החוק דורש, איך זה משפיע על יזמים ובוני בתים, ומה התקנות הספציפיות לפי סוג הנכס.
קראו את הכתבהכל הכתבות
סולארי בחלקה א' - מערכת קרקעית בנחלה חקלאית (החלטה 68103)
מערכת סולארית בחלקה א': החלטת רמ"י ממרץ 2024 + החלטה 68103 של רשות החשמל פתחו לראשונה מסלול להקמת מתקן קרקעי עד דונם בנחלה חקלאית, עם תעריף ברמת גגות ל-25 שנים. מה השתנה, מי זכאי, ואיך זה עובד בפועל.
לקריאה
פרמיה אורבנית 2026 - החלטה 66406 של רשות החשמל
פרמיה אורבנית: תוספת של 6 אגורות לקוט"ש למערכות סולאריות בכ-70 ערים מעל 50 אלף תושבים. תקפה לחיבורים עד 31.12.2026, מובטחת עד סוף 2042. שווה עד ₪45,000 הכנסה נוספת לאורך התקופה.
לקריאה
האם מערכת סולארית על הגג מסוכנת? מה אומרים המחקרים על קרינה
אחת השאלות הנפוצות ביותר של בעלי בתים: האם מערכת פוטו-וולטאית על הגג פולטת קרינה מסוכנת? התשובה הקצרה - לא. ריכזנו את עמדת המשרד להגנת הסביבה, ארגון הבריאות העולמי (WHO), הנחיות ICNIRP ומדידות שדה - וכולן מצביעות על אותו דבר: מערכת סולארית מתוכננת כהלכה אינה מסכנת את הבריאות.
לקריאה
קירוי סולארי למגרשי ספורט - קול קורא 29/2026 לרשויות מקומיות
משרד האנרגיה והתשתיות, בשיתוף הקרן לאזרחי ישראל, פרסם את קול קורא 29/2026 לקירוי סולארי במגרשי ספורט ברשויות מקומיות. הרשויות יכולות לקבל מענק של עד 450,000 ש"ח ועד 50% מעלות הפרויקט להקמת סככה סולארית שמצלילה את המגרש ומייצרת חשמל. מי זכאי, כמה אפשר לקבל, מה הדרישות הטכניות והמועד האחרון להגשה - סקירה מבוססת מקורות.
לקריאה
התוכניות והמכרזים של משרד האנרגיה - כך מיישמים את יעד 2030
כדי לסגור את הפער מול יעד 2030, משרד האנרגיה ורשות החשמל מפעילים שורה של מכרזים, אסדרות ותוכניות תשתית: מכרז אגירה של 1.5 GW, מתקנים צפים, פרמיה אורבנית, תוכנית הולכה של 17 מיליארד שקל ומונים חכמים. סקירה מבוססת מקורות.
לקריאה
יעד 30% אנרגיה מתחדשת עד 2030 - ההבטחה הלאומית מול המציאות
בשנת 2020 התחייבה ממשלת ישראל ל-30% מייצור החשמל ממקורות מתחדשים עד 2030 - כמעט פי שניים מהיעד הקודם. איפה המשק עומד היום, למה פוספס יעד הביניים, ומה המשמעות לבעלי בתים, חקלאים ועסקים. סקירה מבוססת מקורות.
לקריאה
אנרגיה קהילתית ושיתוף ייצור סולארי בישראל – מה באמת מותר היום?
בניגוד למיתוס הרווח, בישראל עדיין אין הסדרה ייעודית של "קהילות אנרגיה" או קיזוז וירטואלי בין צרכנים. הנה התמונה האמיתית – ומה כן אפשרי כבר עכשיו בבית משותף ובקיבוץ.
לקריאה
מונה נטו במתח נמוך – מה השתנה ואיך מוכרים היום חשמל לרשת
הסדר "מונה נטו" נסגר למצטרפים חדשים. כך עובדת ההסדרה התעריפית שמחליפה אותו: צריכה עצמית בתוספת מכירת עודפים לרשת בתעריף הזנה קבוע, וכמה באמת משלמים לכם היום.
לקריאה
תעריף טעינת ציי רכב חשמליים בישראל: תעו"ז, סולארי ואגירה
מפעילי ציי רכב מחפשים "תעריף טעינה מיוחד" – אבל בישראל אין כזה. מי שמבין נכון את מבנה תעו"ז, משלב טעינה חכמה בשעות השפל ומוסיף סולארי ואגירה במגרש החניה, יכול לחתוך משמעותית את עלות הטעינה של הצי.
לקריאה
סולארי עם אגירה: למה זו כבר ברירת המחדל – ואיך זה הופך את חשמל הצהריים לרווח של הערב
רשות החשמל יצרה מסלול ייעודי למתקנים סולאריים המשלבים אגירה ("ייצור עם אגירה", המוכר בשוק כ"אסדרת 800 שעות"), שמתגמל הזרמת חשמל דווקא בשעות הפסגה של הערב. כך שילוב אגירה הפך לסטנדרט ומשפר את הכלכליות של מערכת סולארית.
לקריאה
מונה החשמל החכם בישראל: מה השתנה ומה זה אומר על מערכת סולארית בבית
חברת החשמל פורסת מונים חכמים בכל המשק עד סוף 2028 – מונים הנקראים מרחוק ומשדרים נתוני צריכה וייצור. מה זה אומר עבור משק בית רגיל ועבור בעלי מערכת סולארית, ומהן זכויותיכם בעניין ניתוק חשמל.
לקריאה
איך נקבע ומתעדכן תעריף החשמל בישראל – והמשמעות לעסקים
תעריף החשמל בישראל נקבע על ידי רשות החשמל ומתעדכן מעתה פעמיים בשנה. מה מניע את השינויים, כמה עולה היום קילו-וואט-שעה, ולמה ייצור עצמי מהשמש הוא גידור יעיל מפני התנודתיות.
לקריאה
התקנת עמדת טעינה לרכב חשמלי בישראל: הדרישות, התקן והבטיחות
עמדת טעינה ביתית או עסקית כפופה להנחיות מינהל החשמל ולתקן הישראלי ת"י 61851. עם חשמלאי מוסמך, מעגל ייעודי וממסר פחת מתאים – הטעינה בטוחה, תקנית ומשתלבת היטב עם מערכת סולארית.
לקריאה
רישוי וחיבור לרשת של תחנות כוח פרטיות בישראל: המסלול האמיתי
משק החשמל בישראל נפתח לתחרות, ויצרנים פרטיים (IPP) הם כיום שחקנים מרכזיים בייצור. כך נראה המסלול בפועל – מרישיון מותנה של רשות החשמל, דרך הוכחת זכויות במקרקעין ויכולת חיבור לרשת, ועד תפעול מול נגה. תחנת הכוח "קסם" כדוגמה ממשית.
לקריאה
התקנת מערכת סולארית על הגג: היתר בנייה, אישור מהנדס וחיבור לרשת
רוב מערכות הפוטו-וולטאיות על גגות בישראל פטורות מהיתר בנייה בכפוף לתנאים, אך עדיין נדרשים אישור מהנדס מבנים ליציבות הגג, אישור מהנדס חשמל וחיבור מוסדר לרשת. מדריך מדויק לבעלי בתים ועסקים.
לקריאה
אגירה עצמאית בקנה מידה גדול בישראל: כך נראית האסדרה האמיתית
מערכות אגירה עצמאיות הפכו לרכיב מרכזי באסדרת רשת ההולכה. מה באמת אישרה רשות החשמל, איך עובדים מכרזי האגירה של נגה, ומה זה אומר ליזמים ולמשקיעים – סקירה מבוססת מקורות.
לקריאה
היענות לביקוש בישראל: כך עסקים יכולים להרוויח מהפחתת והסטת צריכה בשעות שיא
בישראל אין עדיין "שוק היענות לביקוש" צרכני בזמן אמת, אך קיימים שני מנגנונים אמיתיים ופעילים: הסדרי השלה מרצון של נגה לצרכנים גדולים, ותעריף עומס-זמן (תעו"ז) של רשות החשמל. הנה איך עסק עם סולארי ואגירה יכול להשתמש בהם.
לקריאה
רפורמת אספקת החשמל בישראל: איך עוברים לספק פרטי – וכיצד זה מתחבר לסולארי
משק החשמל נפתח לתחרות, וכיום כל עסק ומשק בית יכולים לבחור מי מספק להם חשמל. כך עובד תהליך הניוד דרך נגה עם ייפוי כוח דיגיטלי, מה מציעים הספקים הפרטיים, ולמי שיש גג סולארי – למה דווקא כאן המונה החכם קריטי.
לקריאה
גישה לנתוני צריכת החשמל שלכם: מה מאפשר המונה החכם ואיך זה משרת תכנון מערכת סולארית
עם פריסת המונים החכמים, צרכנים עסקיים ומנהלי מבנים יכולים לקבל את נתוני הצריכה שלהם ברזולוציה גבוהה. מה זה אומר בפועל, איך ניגשים לנתונים, ומדוע זה כלי הכרחי לניהול אנרגיה ולתכנון מערכת סולארית מדויקת.
לקריאה
תחנות השנאה וכושר ההשנאה: צוואר הבקבוק שמכריע אם הפרויקט הסולארי שלכם יתחבר
לוח הזמנים של פרויקט סולארי או מתקן אגירה לא נקבע רק מול הקרקע או המימון, אלא מול הרשת. כושר ההשנאה וזמינות תחנות המשנה באזור הם לעיתים הגורם המכריע. הנה התמונה האמיתית, ותוכנית פיתוח ההולכה וההשנאה עד 2030.
לקריאה
בטיחות מערכות אגירה ביתיות ועסקיות בישראל: התקן, האסדרה והדרישות בשטח
מערכות אגירה בסוללות ליתיום הופכות לחלק בלתי נפרד ממתקני סולאר בבית ובעסק, אך הן כפופות למסגרת בטיחות מחייבת של רשות החשמל, מכון התקנים והרשות הארצית לכבאות והצלה. כך נראית התמונה האמיתית.
לקריאה
אנרגיה סולארית על קרקע חקלאית: כך עובד מודל ה"דו-שימוש" (אגרו-וולטאי)
שילוב פאנלים סולאריים מעל שדות מעובדים – "דו-שימוש" – הפך בישראל ממסלול ניסיוני להסדרה לאומית מסודרת. מדריך לחקלאי המושב והקיבוץ: מה מאפשרת תמ"א 1/24, מה תפקיד רמ"י, משרד החקלאות ורשות החשמל, ואיך מפיקים הכנסה נוספת מאותו דונם בלי לוותר על החקלאות.
לקריאה
חיבור לרשת החשמל: צוואר הבקבוק האמיתי של פרויקטים סולאריים ואגירה
המכשול המרכזי בפרויקט אנרגיה מתחדשת בישראל אינו הקרקע או המימון, אלא היכולת לחבר את המתקן לרשת העמוסה. כך עובד תהליך בדיקת ההיתכנות מול חברת החשמל ונגה, ולמה כדאי לבדוק סבירות חיבור עוד לפני שמתחילים.
לקריאה
רשת ההולכה במתח עליון: התקרה האמיתית לצמיחת האנרגיה הסולארית בישראל
רשת ההולכה הארצית במתח 400 ו-161 קילו-וולט היא עמוד השדרה של משק החשמל – וכיום גם הגורם המגביל את שילוב האנרגיה המתחדשת בקנה מידה גדול. תוכנית הפיתוח של נגה עד 2030, בהיקף כ-17 מיליארד שקל, נועדה לשבור את צוואר הבקבוק.
לקריאה
מיקרוגריד ו"איי אנרגיה" בישראל: היכן עומדת הרגולציה – והיכן סולארי ואגירה כבר עושים את ההבדל
בישראל עדיין אין מסגרת רגולטורית ייעודית ומלאה למיקרוגריד, אך פיילוטים בקיבוצים, עמדות רשות החשמל ונגה, ומגמת ביזור הרשת לחוסן הופכים את השילוב של סולארי ואגירה לרלוונטי מתמיד למפעלים ולמוסדות.
לקריאה
אגירה שאובה בישראל – הסוללה ההררית שמאזנת את הרשת לצד הסולארי
איך תחנות אגירה שאובה כמו גלבוע וכוכב הירדן אוגרות עודפי אנרגיה סולארית ומשחררות אותם בשעות השיא – ומה תפקיד רשות החשמל.
לקריאה