חזרה למרכז הרגולציה
    מתח נמוךפורסם: 25 בפברואר 2025

    תעריף טעינת ציי רכב חשמליים בישראל: תעו"ז, סולארי ואגירה

    מפעילי ציי רכב מחפשים "תעריף טעינה מיוחד" – אבל בישראל אין כזה. מי שמבין נכון את מבנה תעו"ז, משלב טעינה חכמה בשעות השפל ומוסיף סולארי ואגירה במגרש החניה, יכול לחתוך משמעותית את עלות הטעינה של הצי.

    שיתוף
    תעריף טעינת ציי רכב חשמליים בישראל: תעו"ז, סולארי ואגירה

    נתחיל מהאמת שחשוב להפנים: נכון להיום אין בישראל "תעריף טעינת רכב חשמלי" ייעודי או "תעריף צי" נפרד שמוסדר על ידי רשות החשמל. עסק שטוען צי רכב מהרשת משלם לפי אותם תעריפי חשמל החלים על שאר הצרכנים – והכלי המרכזי לחיסכון אינו "מסלול סודי", אלא ניצול נכון של תעריף עומס וזמן (תעו"ז). בתעו"ז מחיר הקוט"ש משתנה לפי שעת היממה ועונת השנה: שעות "פסגה" יקרות, שעות "שפל" זולות. מטרת רשות החשמל היא להזיז צריכה משעות העומס לשעות שבהן הרשת פנויה.

    ההבדל בין השעות דרמטי, ולכן תזמון הטעינה הוא הפרמטר הכלכלי החשוב ביותר. שעות הפסגה בקיץ הן בערך 17:00–23:00, ובחורף ובעונות המעבר בערך 17:00–22:00 – בדיוק השעות שבהן רכב חוזר מהשטח ומתפתה להיטען מיד. הפער בין פסגה לשפל אינו אחוזים בודדים אלא יכול להגיע פי כמה: צי שטעון בלילה, אחרי שעות הפסגה, משלם על אותו קוט"ש חלק קטן ממה שהיה משלם אילו טען ב-18:00.

    הצעד הראשון, שעולה אפס שקלים, הוא משמעת טעינה. רכבי צי בדרך כלל חונים בלילה ממילא – וזהו "חלון הזהב": טעינה מתוזמנת בשעות השפל ממקסמת את החיסכון בלי לפגוע בזמינות הרכבים בבוקר. כאן נכנסת מערכת ניהול טעינה (Charge Management): במקום שכל הרכבים יתחילו להיטען יחד, המערכת פורסת את הטעינה לשעות הזולות, מונעת קפיצת ביקוש שעלולה לחייב הגדלת חיבור החשמל של המתחם, ומתעדפת רכבים לפי שעת היציאה.

    השלב הבא הוא קיזוז עלות הטעינה באמצעות אנרגיה סולארית מקומית. למתחמי ציים יש בדרך כלל מה שחסר לרכב פרטי: גגות מבנים, סככות חניה ושטחים פתוחים. מערכת סולארית על הגג או כסככת חניה מייצרת חשמל ביום שאפשר להפנות ישירות לטעינת רכבים שנמצאים במתחם, ובכך להחליף קוט"ש שנקנה מהרשת. עיקרון שמשתלם: צריכה עצמית של החשמל שאתם מייצרים שווה הרבה יותר מהזרמת עודפים לרשת – ככל שיותר מהטעינה מתבצעת מתחת לפאנלים שלכם, העלות האפקטיבית לקוט"ש יורדת.

    החוליה המשלימה היא אגירה (סוללה). הסולארי מייצר ביום והרכבים לרוב נטענים בלילה – והאגירה מגשרת על הפער: היא קולטת עודפי ייצור ביום ומשחררת אותם לטעינה אחר כך. בנוסף, אגירה מאפשרת "ארביטראז' תעו"ז" – לטעון את הסוללה בשעות השפל הזולות ולהשתמש בה בשעות היקרות, ולרסן את שיא הביקוש של המתחם. התוצאה היא ארכיטקטורה אחת: תעו"ז + ניהול טעינה + סולארי + אגירה. אף רכיב לבדו אינו "תעריף קסם", אבל יחד הם מורידים את עלות הטעינה האמיתית בצורה יציבה ולאורך שנים. במניב אנרגיה אנו בונים את הארכיטקטורה הזו למתחמי ציים.

    כתבות נוספות

    האם מערכת סולארית על הגג מסוכנת? מה אומרים המחקרים על קרינה
    09 ביוני 2026

    האם מערכת סולארית על הגג מסוכנת? מה אומרים המחקרים על קרינה

    אחת השאלות הנפוצות ביותר של בעלי בתים: האם מערכת פוטו-וולטאית על הגג פולטת קרינה מסוכנת? התשובה הקצרה - לא. ריכזנו את עמדת המשרד להגנת הסביבה, ארגון הבריאות העולמי (WHO), הנחיות ICNIRP ומדידות שדה - וכולן מצביעות על אותו דבר: מערכת סולארית מתוכננת כהלכה אינה מסכנת את הבריאות.

    לקריאה
    חובת מערכת סולארית בבנייה חדשה - טופס 4 ותקנות 2025
    01 בדצמבר 2025

    חובת מערכת סולארית בבנייה חדשה - טופס 4 ותקנות 2025

    חובת התקנת מערכת סולארית בבית חדש: מה-1 בדצמבר 2025 כל בית חדש בישראל עם גג של 100 מ"ר ומעלה חייב להתקין מערכת סולארית של 5 קוט"ש לפחות כתנאי לקבלת טופס 4. הסבר מלא: מה החוק דורש, איך זה משפיע על יזמים ובוני בתים, ומה התקנות הספציפיות לפי סוג הנכס.

    לקריאה
    אנרגיה קהילתית ושיתוף ייצור סולארי בישראל – מה באמת מותר היום?
    10 במרץ 2025

    אנרגיה קהילתית ושיתוף ייצור סולארי בישראל – מה באמת מותר היום?

    בניגוד למיתוס הרווח, בישראל עדיין אין הסדרה ייעודית של "קהילות אנרגיה" או קיזוז וירטואלי בין צרכנים. הנה התמונה האמיתית – ומה כן אפשרי כבר עכשיו בבית משותף ובקיבוץ.

    לקריאה

    רוצים יישום מעשי לפרויקט שלכם?

    נמפה יחד את ההשפעה הרגולטורית על לוחות זמנים, חיבור, ומודל כלכלי.