חזרה למרכז הרגולציה
    מתח נמוךפורסם: 30 בדצמבר 2024

    בטיחות מערכות אגירה ביתיות ועסקיות בישראל: התקן, האסדרה והדרישות בשטח

    מערכות אגירה בסוללות ליתיום הופכות לחלק בלתי נפרד ממתקני סולאר בבית ובעסק, אך הן כפופות למסגרת בטיחות מחייבת של רשות החשמל, מכון התקנים והרשות הארצית לכבאות והצלה. כך נראית התמונה האמיתית.

    שיתוף
    בטיחות מערכות אגירה ביתיות ועסקיות בישראל: התקן, האסדרה והדרישות בשטח

    אין "תקן אגירה" בודד אחד בישראל – יש מסגרת רגולטורית שלמה. מערכת אגירה ביתית או עסקית אינה מוסדרת על ידי מספר תקן יחיד, אלא כפופה במקביל לכמה שכבות: תקנות חוק החשמל ותקנותיו, אמות המידה של רשות החשמל, הנחיות מינהל החשמל, תקנים ישראליים ובינלאומיים לציוד, ודרישות הרשות הארצית לכבאות והצלה. המסמך המקצועי המקיף בנושא הוא "מסמך עקרונות הנדסיים: מערכות לאגירת אנרגיה חשמלית בסוללות" של התאגדות מהנדסי החשמל והאלקטרוניקה (SEEEI), שפורסם באוקטובר 2024 ומרכז את הדרישות החלות.

    הסיכון המרכזי בסוללות ליתיום-יון הוא "בריחה תרמית" (thermal runaway). זוהי תופעה שבה קצר פנימי גורם לפליטת חום רבה בתוך הסוללה, ובמקרים קיצוניים עלול להוביל לשריפה. בשל כך כל מערכת אגירה חייבת לכלול מערכת ניהול סוללות (BMS) המנטרת מתח וטמפרטורה ומונעת טעינת יתר ופריקת יתר, וכן אמצעים לבקרת טמפרטורה ואוורור נאות – אלו מרכיבי בטיחות מהותיים, לא תוספת אופציונלית.

    ההתקנה מותרת רק לחשמלאי מוסמך, ועם הערכת סיכונים מחייבת. לפי הנחיות מינהל החשמל ("הנחיות להתקנת מערכות אגירת אנרגיה במצברים המחוברות לרשת החלוקה", 2021), רק חשמלאי בעל רישיון מתאים רשאי לתכנן ולהתקין מערכת אגירה, ועליו לבצע הערכת סיכונים שעל בסיסה ייקבעו מקום ההתקנה והצורך באוורור, קירור וכיבוי. ההנחיות אוסרות התקנה בחללים סגורים המיועדים לשהייה ממושכת של אנשים (חדרי מגורים, משרדים), מחייבות הפרדה מחומר לא דליק לפי ת"י 755, ומרווח מעבר חופשי של כ-0.6 מטר סביב המערכת.

    רכיבי המערכת חייבים לעמוד בתקנים מוכרים – וכבאות והצלה היא חלק מההליך. הסוללות נבדקות מול תקנים כגון IEC/EN 62619 (בטיחות סוללות ליתיום), UL 9540 (בטיחות מערכות אגירה) ו-UN 38.3 (שינוע סוללות ליתיום). המהפך נדרש לעמוד בת"י 4777 (חלקים 2 ו-3) או ב-IEC 62109, וחיבור המערכת לרשת כפוף לת"י 15470. הנחיות רשות החשמל קובעות במפורש שההתקנה תתאים לדרישות הרשות הארצית לכבאות והצלה.

    האגירה צומחת יחד עם הסולאר – וזו בדיוק הסיבה שהבטיחות קריטית. שילוב ייצור סולארי עם אגירה מאפשר לאגור עודפי ייצור ביום ולנצלם בשעות הביקוש או הערב, לשפר עצמאות אנרגטית ולחסוך לפי תעריף עומס-זמן. ככל שהשימוש מתרחב, גדלה החשיבות של התקנה תקנית: מערכת בהספק גבוה מחייבת היתר מהמנהל ובדיקת התחברות, וכל מערכת חייבת בבדיקת חשמלאי בודק לפני הפעלה ובבדיקות תקופתיות. במניב אנרגיה אנו מתכננים ומתקינים מערכות אגירה בהתאם למלוא דרישות רשות החשמל, מכון התקנים וכבאות והצלה – כי בטיחות אינה מתפשרת.

    כתבות נוספות

    האם מערכת סולארית על הגג מסוכנת? מה אומרים המחקרים על קרינה
    09 ביוני 2026

    האם מערכת סולארית על הגג מסוכנת? מה אומרים המחקרים על קרינה

    אחת השאלות הנפוצות ביותר של בעלי בתים: האם מערכת פוטו-וולטאית על הגג פולטת קרינה מסוכנת? התשובה הקצרה - לא. ריכזנו את עמדת המשרד להגנת הסביבה, ארגון הבריאות העולמי (WHO), הנחיות ICNIRP ומדידות שדה - וכולן מצביעות על אותו דבר: מערכת סולארית מתוכננת כהלכה אינה מסכנת את הבריאות.

    לקריאה
    חובת מערכת סולארית בבנייה חדשה - טופס 4 ותקנות 2025
    01 בדצמבר 2025

    חובת מערכת סולארית בבנייה חדשה - טופס 4 ותקנות 2025

    חובת התקנת מערכת סולארית בבית חדש: מה-1 בדצמבר 2025 כל בית חדש בישראל עם גג של 100 מ"ר ומעלה חייב להתקין מערכת סולארית של 5 קוט"ש לפחות כתנאי לקבלת טופס 4. הסבר מלא: מה החוק דורש, איך זה משפיע על יזמים ובוני בתים, ומה התקנות הספציפיות לפי סוג הנכס.

    לקריאה
    אנרגיה קהילתית ושיתוף ייצור סולארי בישראל – מה באמת מותר היום?
    10 במרץ 2025

    אנרגיה קהילתית ושיתוף ייצור סולארי בישראל – מה באמת מותר היום?

    בניגוד למיתוס הרווח, בישראל עדיין אין הסדרה ייעודית של "קהילות אנרגיה" או קיזוז וירטואלי בין צרכנים. הנה התמונה האמיתית – ומה כן אפשרי כבר עכשיו בבית משותף ובקיבוץ.

    לקריאה

    רוצים יישום מעשי לפרויקט שלכם?

    נמפה יחד את ההשפעה הרגולטורית על לוחות זמנים, חיבור, ומודל כלכלי.